אלימות פיזית - מעשים שמטרתם פגיעה פיזית, הפעלת כוח על גופו של אדם אחר.אלימות מילולית - מעשים שמטרתם לפגוע באדם אחר שלא בצורה פיזית: העלבה, איומים וסחיטה באיומים.במקרים מסוימים, הפגיעה המילולית היא חלק מביצוע עבירה חמורה יותר, לדוגמא - בפרשת אונס בבית ספר מסוים בארץ, איימו האנסים על הנערה כי אם לא תעשה כדבריהם "ייעשו לה בלגן בבית הספר". ונדליזם (אלימות כלפי רכוש) - מעשים שמטרתם פגיעה ברכושו של הזולת או של הציבור.הטרדה מינית - כינוי גנאי בעלי אופי מיני, השפלה מינית, הצעות מיניות ואף תליית תמונות פורנוגרפיות בכיתה.פגיעה מינית - נגיעות באברי מין, יחסי מין בכפייה ויחסי מין בכלל עד גיל 14, מין אורלי, מעשה סדום, חשיפה חוזרת של איברי המין בפומבי.
יום שני, 7 ביוני 2010
כללי התנהגות בכיתה ובבית הספר
מוגנות:
1. אלימות - אסורה! (מכות, דחיפות, עלבונות, קללות, חרם, נשיכות, איומים וסחיטה.)
2. אין לצאת משטח ביה"ס והכיתה ללא רשות.
3. אין לגעת בגוף הזולת ללא רשות.
נוהל שגרה:
1. בשעת השיעור מותר לדבר לאחר קבלת רשות בלבד.
2. בשעת שיעור מותר לקום לאחר קבלת רשות בלבד.
3. אכילה ושתייה מותרים בזמנים מוגדרים ובאישור המורה.
4. אין לגעת ברכוש הזולת ללא רשותו.
5. יש לשמור על נקיון הסביבה ושלמות רכוש ביה"ס.
6. יש לבוא בתלבושת אחידה, לנעול סנדלים או נעליים סגורות. כפכפים אסורים).
1. אלימות - אסורה! (מכות, דחיפות, עלבונות, קללות, חרם, נשיכות, איומים וסחיטה.)
2. אין לצאת משטח ביה"ס והכיתה ללא רשות.
3. אין לגעת בגוף הזולת ללא רשות.
נוהל שגרה:
1. בשעת השיעור מותר לדבר לאחר קבלת רשות בלבד.
2. בשעת שיעור מותר לקום לאחר קבלת רשות בלבד.
3. אכילה ושתייה מותרים בזמנים מוגדרים ובאישור המורה.
4. אין לגעת ברכוש הזולת ללא רשותו.
5. יש לשמור על נקיון הסביבה ושלמות רכוש ביה"ס.
6. יש לבוא בתלבושת אחידה, לנעול סנדלים או נעליים סגורות. כפכפים אסורים).
האם לילד שלכם יש בעיות התנהגות?
בעיות התנהגות בבית, בגן או בבית הספר מקשות על תפקוד הילד והמשפחה ומצריכות התמודדות גם מצד המערכת החינוכית.
בעיות התנהגות עלולות להתבטא באלימות מילולית (קללות, צעקות), אלימות פיזית (מכות, דחיפות, צעקות) וכן מריבות עם חברים, קושי במעברים מפעילות אחת לשנייה, חוסר יכולת לשבת בשקט ובריכוז, סירוב לקחת חלק בהתנסויות ומשחקי ילדים, כעסים, הופעה של התפרצויות זעם בתדירות גבוהה, בעיות משמעת ועוד.
סיבות לבעיות התנהגות
לבעיות התנהגות יכולות להיות סיבות רבות, בהן:
מצוקה רגשית של הילד
קשיים חברתיים בגן או בכיתה, למשל תחושת בדידות, דחייה, חוסר שייכות.
בעיות התנהגות שמקורן בצרכים מיוחדים של הילד, למשל ליקוי למידה, ליקוי קשב וריכוז, חסך חינוכי סביבתי, מחוננות.
גורמים פיזיולוגיים, למשל מוגבלות של הילד או קושי בויסות חושי.
מערכת יחסים לקויה בין הגננת/המורה והילד
גורמים הקשורים בשיטת ההוראה ובהתאמתה לתלמיד – הילד אינו מבין / משועמם / שקוע בעולמו הרגשי ואינו מרוכז, או שקליטתו מהירה מאוד.
אווירה חינוכית בגן או בכיתה (אקלים גן/כיתה).
בעיות התנהגות עלולות להתבטא באלימות מילולית (קללות, צעקות), אלימות פיזית (מכות, דחיפות, צעקות) וכן מריבות עם חברים, קושי במעברים מפעילות אחת לשנייה, חוסר יכולת לשבת בשקט ובריכוז, סירוב לקחת חלק בהתנסויות ומשחקי ילדים, כעסים, הופעה של התפרצויות זעם בתדירות גבוהה, בעיות משמעת ועוד.
סיבות לבעיות התנהגות
לבעיות התנהגות יכולות להיות סיבות רבות, בהן:
מצוקה רגשית של הילד
קשיים חברתיים בגן או בכיתה, למשל תחושת בדידות, דחייה, חוסר שייכות.
בעיות התנהגות שמקורן בצרכים מיוחדים של הילד, למשל ליקוי למידה, ליקוי קשב וריכוז, חסך חינוכי סביבתי, מחוננות.
גורמים פיזיולוגיים, למשל מוגבלות של הילד או קושי בויסות חושי.
מערכת יחסים לקויה בין הגננת/המורה והילד
גורמים הקשורים בשיטת ההוראה ובהתאמתה לתלמיד – הילד אינו מבין / משועמם / שקוע בעולמו הרגשי ואינו מרוכז, או שקליטתו מהירה מאוד.
אווירה חינוכית בגן או בכיתה (אקלים גן/כיתה).
התמודדות אחידה של כל המורים עם בעיות משמעת
בבית ספרי, קבענו נהלים ברורים כיצד יש לנהוג כאשר ישנו אירוע של אלימות פיסית או מילולית בכיתה. במהלך של כמה השתלמויות הצוות הניהולי קבע דרך משמעתית אחת אחידה לכל מורי בית הספר, המחנכים והמורים המקצועיים. יש חשיבות רבה לכך שכל המורים יתנהגו באופן אחיד לבעיות, כך התלמידים ידעו את התוצאות למעשיהם בכל שיעור ולא רק בשיעור המחנכת. כאשר התלמידים יבינו שיש נוהל אחיד שנשמר בקפדנות אצל כל המורים, הם יכבדו את הנוהל בהתאם. אם כל מורה נוהגת בצורה שונה אזי התלמידים בודקים את הגבולות של כל מורה אזי יש תוהו ובוהו.
התמודדות עם בעיית אלימות בכיתה
כאשר באים לטפל בבעיה של משמעת מפרידים בדרך כלל בין הילדים ה"רגילים" ובין הילדים הבעייתיים מראש, כאשר בדרך כלל מי שמופלה לרעה הם התלמידים הרגילים שכן מהם מצפים להתנהג כשורה.בבית הספר שלי יש שני מקרים חריגים במיוחד (ואני לא מדברת על מקרים קשים) אלא על מקרים המוגדרים כחריגים, ילדים שמרשים לעצמם לזרוק כסא על המנהלת, אתם יכולים רק לתאר לעצמכם מה הם מעוללים לתלמידים אחרים....במקרים אלו אני וחברותי לצוות ההוראה בבית הספר מרגישים חסרי אונים, אין לנו את התשובות כיצד לטפל ולהרגיע אך מצד שני אנו מחוייבות כלפי התלמידים האחרים בכיתה לדעת לנהל את העניינים, גם רשויות הרווחה חסרות אונים כי ההורים מסרבים לשתף פעולה ומאשימים את בית הספר במצב ילדיהם, אמא אחת אף הגדילה לעשות והאשימה מורה מסויימת בכל הבעיות אצלה בבית.אני מרגישה כי הכתובת כבר מזמן על הקיר אך אין מי שיטפל, חייבת להיות דרך לטפל בילד אלים בן 8 לפני שהוא יהיה בן 16 ויעשה מעשה שאין ממנו חזרה...אני מאוד מתוסכלת מהמצב כי אני חשבתי שניתן לשנות את העולם, אבל אני קודם רוצה לנסות לעזור לילדים שכאלה ואין לי איך...ההורים במקום שבו אני מלמדת כל כך מתביישים שאפילו איבחונים פשוטים הם לא מוכנים לעשות לילדם וכל מורה לחינוך מיוחד יודע שללא איבחונים יש מעט מאוד שניתן לעשות וחבל!
יום ראשון, 6 ביוני 2010
עקב בעיות האלימות בסוף שנה אני מפרסמת את הקישור הזה לקריאה
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Staj/ThanimPedagogim/Mishmaat/Biryon.htm
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Staj/ThanimPedagogim/Mishmaat/Biryon.htm
הירשם ל-
רשומות (Atom)