כאשר באים לטפל בבעיה של משמעת מפרידים בדרך כלל בין הילדים ה"רגילים" ובין הילדים הבעייתיים מראש, כאשר בדרך כלל מי שמופלה לרעה הם התלמידים הרגילים שכן מהם מצפים להתנהג כשורה.בבית הספר שלי יש שני מקרים חריגים במיוחד (ואני לא מדברת על מקרים קשים) אלא על מקרים המוגדרים כחריגים, ילדים שמרשים לעצמם לזרוק כסא על המנהלת, אתם יכולים רק לתאר לעצמכם מה הם מעוללים לתלמידים אחרים....במקרים אלו אני וחברותי לצוות ההוראה בבית הספר מרגישים חסרי אונים, אין לנו את התשובות כיצד לטפל ולהרגיע אך מצד שני אנו מחוייבות כלפי התלמידים האחרים בכיתה לדעת לנהל את העניינים, גם רשויות הרווחה חסרות אונים כי ההורים מסרבים לשתף פעולה ומאשימים את בית הספר במצב ילדיהם, אמא אחת אף הגדילה לעשות והאשימה מורה מסויימת בכל הבעיות אצלה בבית.אני מרגישה כי הכתובת כבר מזמן על הקיר אך אין מי שיטפל, חייבת להיות דרך לטפל בילד אלים בן 8 לפני שהוא יהיה בן 16 ויעשה מעשה שאין ממנו חזרה...אני מאוד מתוסכלת מהמצב כי אני חשבתי שניתן לשנות את העולם, אבל אני קודם רוצה לנסות לעזור לילדים שכאלה ואין לי איך...ההורים במקום שבו אני מלמדת כל כך מתביישים שאפילו איבחונים פשוטים הם לא מוכנים לעשות לילדם וכל מורה לחינוך מיוחד יודע שללא איבחונים יש מעט מאוד שניתן לעשות וחבל!
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה